האיסלנדים מחכים כל שנה בצפייה לקיץ בערך באותה מידה שאנו הישראלים מחכים בסבלנות לתום השרב ולימים סגריריים של חורץ. היום על פי לוח השנה האיסלנדי, בא הקץ לציפיה.

היום 25.4 נחגג באיסלנד "היום הראשון של הקיץ" (Sumardagurinn fyrsti).  לפי לוח השנה האיסלנדי המקורי (בזמן הפאגני טרום התנצרותה של איסלנד) חודש הרפה (Harpa) הוא חודש הראשון בקיץ האיסלנדי והוא זמן לחגיגות, להתנערות מתקופת החורף והחושך הארוכה ובואה של השמש המלטפת שזורחת בשמיים כמעט 24 שעות ביממה. יום מיוחד זה תמיד נחגג ביום חמישי הראשון לאחר ה-18 באפריל והוא נקבע כחג לאומי רשמי, אחד מתוך 11 ימי הדגל הרשמיים באיסלנד. תקופה זו של חידוש, היא גם הזמן בו הכבשים הראשונות ממליטות את טליהם, וגוון העשב החום-צהבהב מתחיל לשנות את צבעו לירוק. איסלדים על פי מסורת עתיקה נוהגים לחק מתנות אחד לשני וארוחות חגיגיות נערכות בבתים. חוואים כבר בתקופה העתיקה לקחו ביום זה פסק זמן מעבודתם הלא נגמרת והקדישו את זמנם למשפחתם ולקריאה משותפת של סיפורי הסאגה המסורתיים.

לאחר התנצרותה של איסלנד בשנת 1000 לספירה, האיסלנדים המשיכו לחגוג את "היום הראשון של הקיץ" במיסה חגיגית בכנסייה, במאה ה-18 הכנסייה הדנית אסרה נוהג זה לאחר שהם גילו את השורשים הפאגניים של החג. על פי אחת המסורות, אנשים ראו בכך סימן טוב אם בלילה החיבור בין הקיץ והחורף, נוצר כפור. הם היו בודקים זאת על ידי כך שהיו שמים קערה מלאה במים מחוץ לבית. אם המים היו קופאים זה סימן שיהיה קיץ טוב.

מי שמגיע מבחוץ לאיסלנד בתקופה זו ושומע שהיום נחגג "היום הראשון של הקיץ" חושב שזו וודאי בדיחה. הטמפרטורה בחוץ נעה בין אפס למעלה אחת מעל האפס והשמש שזורחת בחוץ נראית בהירה רק נראה שהיא עדיין החליטה להסתיר את חומה. אבל העיקר הכוונה…

ושיהיה לכולנו קיץ שמח!