יש באיסלנד כמה מקומות נהדרים המאגדים בתוכם חלק מהאלמנטים אשר בזכותם נקראת הארץ היפה הזו "ארץ הקרח והאש".
לשמחתי הרבה אחד המקומות האלה נמצא ממש בחצר האחורית של רייקיאוויק. ממש בצמוד לכפר קטן וציורי הנקרא קוורגרדי (Hveragerði). סה"כ 45 דקות של נסיעה תוך חציית רמה הררית Hellisheiði עטורה תמרות קיטור ואדים בדרך הדרומית היוצאת מהכרך הסוען של העיר, אל עבר השמש העולה. או השוקעת, תלוי מאיזה כיוון נוסעים.
כפי שאומר הפתגם המפורסם "אין זמן יותר טוב מעכשיו" לשוב ולטבול במיימיו המהבילים של הנהר החם בעמק רייקאדלור. היא ואנוכי ישבנו ופיטפטנו על הא ועל דא… ואז עלתה השאלה, כיצד מעבירים בנעימים אחה"צ קריר של חודש אוקטובר? בין הפוגות הגשמים של השבוע, פרץ לו צוהר הזדמנויות כחריץ בין העננים. תרמוס קפה חם, בגדי ים ומגבות וחיש קל קפצנו לג'ימיני.
סימני דרך
לא אלאה אתכם בתלאות הנסיעה, יחסית עברה ללא אירועים מיוחדים. כמה משפטים לא אפויים שנזרקו לאוויר ומחשבות חצי מעמיקות על משמעות החיים. אך כאשר חלפנו בסמוך לתחנת הכח הגיאותרמית ראינו את תמרות הקיטור עולים מהארובות וצינורות מתכת מובילים מים חמים לעיר הסמוכה. שמתי לב שחלק מהצינורות במקום להמשיך ישר בדרך הקצרה ביותר, מקבלות פיתול בצורת האות ח'. עצרתי בצד הדרך לבחון את העניין מקרוב וכעבור זמן מה של בהייה ותהייה, לא הצלחתי להגיע למסקנה נחרצת מדוע צינורות המתכת מעוקלים בצורה זו? תעלומה!
יורדים בדרך העולה
יש שתי דרכים להגיע לעמק המעשן:
1. הדרך הראשית הפופולרית יותר שחוצה את הכפר קוורגרדי עד שמגיעים לשביל הליכה של 3 קילומטרים לכל כיוון.
2. הדרך השנייה הקצרה יותר אך מעניינת לא פחות שמגיעה למגרש חנייה מאולתר דרך פנייה לא מסומנת ברמת Hellisheiði. הנסיעה עצמה בשביל עפר ברמת עם פעילות וולקנית היא חוויה בפני עצמה. מצד אחד פזורים הרים עם פסגות מושלגות כולל הר געש הנגיל (Hengill) ומרחוק אף ניתן לראות את קרני השמש מנצנצים באגם ת'ינגוואטלוואטן (Þingvallavatn), האגם הגדול באיסלנד.
הנהר החם!
יוצאים למסלול הליכה של שני ק"מ במורד הגבעות לעבר העמק. הנוף עוצר נשימה! פינות של פעילות גיאותרמיות עם קיטור מיתמר מלווים אותנו לאורך הדרך, עד שלפתע העמק המעשן מתגלה במלוא תפארתו. לבסוף אני חושב שאין מה להוסיף מעבר למה שניתן לראות בתמונה למטה. היה כיף!