כשהגעתי לאיסלנד, לקח לי זמן להתאקלם למציאות חדשה. במיוחד שגרים בכפר קטן, המקומיים לא נועלים את הבתים ומשאירים את המכוניות עם דלתות לא נעולות והמהדרין אף משאירים את המפתחות בסוו'יץ. אני מודה שלקח לי זמן להתאקלם. לקח לי זמן להתרגל לכך שברכבים אין אימובילייזר, כל פעם לפני ההתנעה היד שלי נשלחה בתנועת רפלקס להכניס את הקוד הסודי…
עוד לפני המשבר הכלכלי של 2008 היו כמה סימנים במדיה האיסלנדית שהראו שמשהו באיסלנד עומד להשתבש. הסימן הראשון והבולט ביותר היה שפתאום שמתי לב שבכותרות העיתונים תמונות של כבשים התמעטו ובמקומם התחלתי לראות יותר ויותר תמונות של אנשים. זה הרי ידוע שאיפה שיש אנשים יש צרות. להמשיך לקרוא
למבקרים בפעם הראשונה זה לא לוקח הרבה זמן להעריך כי תהליך היצירה של איסלנד עדיין לא הסתיים. כמה קילומטרים מחוץ רייקיאוויק בדרך לעיירה קוורגרדי, כדור הארץ מתחיל להראות סימנים של התנשפות. עננים גדולים של קיטור מסתלסלים מעלה מהעמקים ושדות הלבה. זה סימן ברור לכך, שלא הרחק מטה בבטן האדמה, מתבשל לו איזה הר קטן או אולי אי קטן נוסף.
כבר הזכרנו בעבר ששחייה בים האיסלנדי היא פעילות לא למשוגעים בלבד. ההתנסות שלי לא בדיוק הותירה בי רגשות נעימים במיוחד אבל כנראה בנוף האיסלנדי המוזר אני במיעוט. מסתבר שיש כאלה שזה עושה להם את זה, מעין מבחן אומץ או ההרגשה המיוחדת של שחייה עם אברים קפואים בחורף איסלנדי בטמפרטורה של 3- מתחת לאפס. להמשיך לקרוא
קיבלתם את ההחלטה והגעתם לטיול חורף באיסלנד, הכל כל כך שונה ממה שציפיתם, אבל זוהי איסלנד, בלתי צפויה. במקום לשבת בחדר במלון בלילה ולצפות בטלויזיה, למה שלא תצאו קצת החוצה ללילה הקר ותרימו את הראש לשמיים, יש סיכוי לא רע בכלל שתזכו לצפות באחת מתופעות הטבע המדהימות ביותר שיש לאיסלנד להציע. להמשיך לקרוא
מבט חטוף על המפה מתחת עלול לגרום לכם בילבול קל. מה שאתם בעצם רואים זה מפת לווין של אנטארקטיקה, שעליה ציינתי שמות של מקומות באיסלנד. אם אתה רוצים לראות איך איסלנד באמת נראה מהחלל, תלחצו כאן. הדימיון בהחלט מפתיע. להמשיך לקרוא
"מעטים הם אלו הנהנים לסבול" – אימרה ללא שם.
בעלי העיניים החדות מבינכם ודאי הבחינו תוך כדי קריאת הנושא, שבעצם המונח "סוכריות סבל" חבויה סתירה פנימית קטנה אך בולטת. סוכריות הרי הן, ממתק, שהוא בעצמו סוג של מגדנית, שהיא כשלעצמה אמורה להיות מתכון קטן לאושר דחוס לתוך פיסה קטנה של מזון, המתאימה בדיוק לפה. נו, אז אתם בטח שואלים את עצמכם – אז איך פותרים את הפרדוקס הזה? אני מודה שאין לי תשובות לכל דבר. בשביל זה תצטרכו כנראה לנסוע בעצמכם עד לאיסלנד.
עכשיו כשכל התיירים כבר עזבו איסלנד מגלה פרצופה האמיתי. אני יושב עכשיו בביתי בחושך ושומע רעשים סביבי. בחוץ מלחמה, נראה כאילו איסלנד נמצאת תחת מתקפה. כדורי פגזים מתרסקים על הקירות, גלי הלם על קוליים מזעזעים את החלונות, פצצות טסות מעל הגג.
לביורוקרטיה אין שום קשר לדמוקרטיה. לאחרונה הבנתי שלא משנה באיזה סוג של מדינה אני חי, הבירוקרטיה היא זו שבסופו של דבר מנצחת וקובעת לי את החיים. מניסיוני בכל המקומות בהם חייתי, למדינות דמוקרטיות יש גאווה מיוחדת בעובדה שהן דמוקרטיות. יש בזה משהוא די קומוניסטי אם תשאלו אותי.
כולם מכירים את הסיפור הידוע על עשרת שבטי ישראל שגורשו מאדמתם על ידי האשורים ונעלמו לנצח. האומנם כך? כמה דברים שקרו לי לאחרונה גרמו לי לחשוב שאחד השבטים האבודים אולי בעצם התגלה מחדש. כאן באיסלנד.
