איסלנדי בגילגול שעבר

אורי עמירם הוא ישראלי. איש דתי, בעל משפחה ואוהב הארץ שמגלה שיש לו קשר מיוחד לאיסלנד כבר בהיותו נער בגיל 14. 
לאחר הפעם החמישית שהוא ביקר באיסלנד, הופיעה עליו ועל משפחתו כתבה בעיתון איסלנדי מקומי, מתחת לתמונה שהופיעה בכתבה נכתב: "כאילו חייתי כאן בגלגול הקודם". זהו תקציר סיפורו של אורי עמירם:
בגלגול שעבר הייתי כנראה איסלנדי. יש לכך הרבה הוכחות. התאהבתי במקום נואשות עוד בילדותי, מבלי ששמעתי אודותיו או ראיתי תמונות משם. מבלי שפגשתי איש שהיה שם. ככה סתם – אהבה ממבט ראשון על המפה שבאטלס. מאז ערכתי כבר "ביקורי מולדת" רבים באי. בכל פעם כשאני נוחת שם, אני נתקף התרגשות בלתי מוסברת, ובכל פעם שאני ממריא משם, נצבט לי הלב עד כאב. השפה האיסלנדית נשמעת לי כמו שיר ישן ומוכר, ומקומות רבים, במיוחד אלה שנשתמרו כבר שנים רבות, נראים לי מוכרים וכאילו אוצרים בתוכם זכרונות רחוקים.
אנשים נוסעים לאיסלנד בעיקר בגלל הנופים המדהימים. אצלי, הנופים, יפים ככל שיהיו, והם אכן – נפלאים, הם רק התרוץ. כך אני יכול לשכנע בקלות בני משפחה וחברים להצטרף אלי ל"ביקורי המולדת" התכופים. את ירח הדבש שלנו בילינו באיסלנד. כל הילדים שלנו בקרו באי לפחות פעם אחת במסגרת "מסע שורשים". הבן הבכור שלי – טייל איתי שם כבר שלוש פעמים. בשנת 94 התפרסמה בעיתון איסלנדי כתבה על הישראלי שהגיע לאיסלנד כבר בפעם החמישית, והפעם עם כל משפחתו. כותרת הכתבה היתה "כאילו חייתי כאן בגלגול קודם" .
אני זוכר שפעם בצעירותי פגשתי בירושלים שתי צעירות מאיסלנד שטיילו בארץ, ושאלתי אותן בהתרגשות: "מאיפה אתן באיסלנד?" – לא רחוק מעיר הבירה, אמרו השתיים, ואני ניחשתי – מחצי האי רייקייאנס אולי? והן ענו – כן, איך ידעת? ואז שאלתי – מהעיר קפלוויק אולי? והן ענו – סמוך לקפלוויק. לא וויתרתי, ושאלתי "האם אתן מנייארד'וויק אולי? – נדהמות מההתמצאות שלי – הן ענו: כן! בדיוק! ואז הגיעה שאלת המחץ: האם אתן מנייארד'וויק החיצונית או מנייארד'וויק הפנימית? הן כל כך היו המומות מהשאלה, ואמרו לי שרק תושבי אותה עיירה קטנה עצמה מכירים את החלוקה הזאת בין נייארד'וויק החיצונית לפנימית. "רוב האיסלנדים, לא יידעו על מה אתה מדבר" הן אמרו בהתרגשות.

איסלנדי בגילגול שעבר - אורי ומשפחתו ברייקיאוויק
גדלתי בעיירת דייגים נוכרייה / אורי עמירם

גדלתי בעיירת דייגים נוכריה
בצילו של נמל לבנבן
ומשק כנפיהם של שחפים בי היה
וניחוח דגים ועשן
והיתה לי מוּכרת העיר וזרה
בשקיעות צוננות וריחות מלח-ים
ושלוות פרבריה אומרי השירה
אלוקים! מה יפתה שירתם!
גדלתי בעיר דייגים נכריה
לרגלי ארובות ותרנים
בין שירת מלחים ושיכר לרוויה
וחשכת פונדקים ישנים
בעיר דייגים נאצרו נעורי
על חופים ארוכי מזחים
ואינני יודע היכן ומתי
עוד שואל אנוכי בדרכים

2 תגובות על הפוסט “איסלנדי בגילגול שעבר

  1. זה יפהיפה. איזה רגש מיוחד. אני מכירה את זה, לא בעוצמה הזאת אולי, אבל לבוא למקום ולהרגיש שייך לשם מקדם. איזה בר מזל אתה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *