באיסלנד היופי נברא מאפר

למבקרים בפעם הראשונה זה לא לוקח הרבה זמן להעריך כי תהליך היצירה של איסלנד עדיין לא הסתיים. כמה קילומטרים מחוץ רייקיאוויק בדרך לעיירה קוורגרדי, כדור הארץ מתחיל להראות סימנים של התנשפות. עננים גדולים של קיטור מסתלסלים מעלה מהעמקים ושדות הלבה. זה סימן ברור לכך, שלא הרחק מטה בבטן האדמה, מתבשל לו איזה הר קטן או אולי אי קטן נוסף.

זה לא אומר שכל מה שעל הקרקע הוא עתיק. רוב איסלנד נראית כל כך חדשה שאפילו העצים עוד לא הספיקו לצמוח. בהרבה מקומות שטיילתי בהם שמתי לב לפסגות ההרים המשוננות, כאילו חסר שלט שאומר "זהירות אתם נמצאים באתר בנייה!". מבחינה גיאולוגית, איסלנד זה באמת סוג של אתר בנייה ויעידו על כך עשרים רעידות אדמה ביום, רובן אינן מורגשות.

טיול לאורך החוף הדרומי של איסלנד נותן את התחושה כאילו הטופוגרפיה של פני השטח נעשתה בכוונה תחילה מוגזמת. קרחונים גדולים (אחד בגודל של קפריסין) זוחל לאיטו וכאילו מנסה להחליק את פני השטח כמו פצירה. נהרות קוצפים, הרים מחודדים, חופים שחורים כמו דיו וסלעים שניצבים בים כמו פסלים מעשי ידי אדם. ואם זה לא מספיק, מיד אחר כך מגיעים למדבריות לבה. פתאום בתוך שדה רחב ידיים, מיליוני פרחים סגולים ממלאים את קו האופק בכמו סצינה באליס בארץ הפלאות. כל זה נוצר רק לפני 14 מיליון שנה, זמן רב אחרי שהדינוזאורים כבר שכבו בשלום בקברם.

מדי פעם כשאני מטייל בסביבתו של הר הגעש אייפיאטלאיוקול, אותו הר שהתפרץ בשנת 2010 וגרם לשיבושי תעופה בעולם. מדהימה אותי מחדש תחושת השלווה שמשרה עלי המקום הזה. אולי זה דומה במשהו לתחושותיהם של הטייסים כשהם טסים בעין הסערה, זה סוג של דממה כזו מיוחדת, מלאה בעוצמה. במבט מסביב לרגלי ההר ניתן לראות גושים של סלעי בזלת שחורים טריים. ליטול גוש כזה ביד ולחשוב שהוא נוצר לפני פחות משנה. ככה זה באיסלנד, היופי מסביב הוא טרי אבל מגיע עמוק עמוק מבטן האדמה.

הר הגעש אייפיאטלאיוקול

הר הגעש אייפיאטלאיוקול. צילום: גיא גוטרימן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *