חוק ההסתגלות

לתרבות האיסלנדית יש כמה מאפיינים תרבותיים שאני פשוט לא יכול להתרגל אליהם. איסלנדים ידועים בתור יצורים חברתיים בסך הכל, הם אוהבים להיפגש ולעשות כל מיני דברים ביחד, דברים שאנשים בדרך כלל עושים, כמו: שיחה, מנגל ולפעמים אפילו לצפות כדורגל ביחד, אם לא ידעתם, האיסלנדים משוגעים על כדורגל.

לזר שבא מבחוץ, הצטרפות למעגל חברים איסלנדי הוא המפתח לשילוב חברתי, ובמקום שבו זרים מעטים כל כך חיים, גם אין ממש ברירה אחרת.

אחרי כמעט שלוש באיסלנד אני עדיין חושב שזה מפתיע שאני לא יכול לנקוב בשמו של אפילו חבר איסלנדי אחד שיש לי. רוב האנשים שאני בקשר איתם הם זרים ולרובם התסריט הזה שאני מספר עליו, נשמע מאד מוכר.

נראה כי אחת הדרישות הבסיסיות הדרושות כדי להתיידד עם זכרים איסלנדים היא להיות אוהד כדורגל נלהב, עם העדפה לאחת הקבוצות מהפרמייר ליג האנגלית. מה לעשות שאני לא…

הדרישה השנייה היא לדבר איסלנדית. זה נכון שרוב האיסלנדים הם דוברי אנגלית ברמה טובה, אבל למרות זאת, כאשר אני מנסה לפתוח בשיחה עם איסלנדי ממוצע, אורך השיחה בדר"כ לא יעלה על חמישה משפטים, אפילו אם זה על כדורגל…

לפחות עם נשים הדברים נראים טוב יותר. האמת צריכה להאמר, יש לי יותר ידידות איסלנדיות מאשר גברים. לא ממש מתוך בחירה אלא יותר כברירת מחדל. ושלא תבינו אותי לא נכון, אני אוהב נשים, אני אפילו נשוי לאחת כזו. אבל לפעמים אני עדיין מכיר בצורך לחברתם של גברים.

הדברים התחילו להתבהר כאשר הבחנתי כי האיסלנדים אף פעם לא מציגים את בן או בת זוגם כאשר הם נתקלים באחד המכרים שלהם ברחוב.

מדי פעם, כשאלוהי מזג האויר מאפשרים זאת ואני ואשתי נמצאים מחוץ לבית, בקניון או סתם ברחוב, קורה שהיא נתקלת במישהו שהיא מכירה. איסלנד מקום קטן, אתם יודעים.

ובכל מקרה זה נחמד להכיר אנשים חדשים בעיקר כאשר ההיצע כל כך מוגבל. אז אני כבר מכין חיוך, מכין הקדמה קטנה לשיחה ומחכה בסבלנות לתורי…אבל השיחה שלהם נמשכת ונמשכת ללא הפרעות בעוד אני עומד שם כאבן שאין לה הופכין.

אחרי דקה או שתיים של צחוקים, הן יסיימו את השיחה, יגידו אחת לשנייה "כמה זה כמה נחמד היה להפגש אחרי כל כך הרבה זמן", ואיך הם חייבות להיפגש שוב מתישהו בקרוב, וזהו. החברה הולכת לדרכה ואנו לדרכינו.

כאשר אשתי ואני מתחילים שוב ללכת, היא מספרת לי סיפור ארוך על איך שתיהן גדלו יחד באיזו עיירה קטנה אי שם במזרח איסלנד ואיך הן ניקו דגים יחד במפעל הדגים המקומי, וכן הלאה. ומאז שהן נפרדו בפעם האחרונה לפני איזה מליון שנה, הן לא התראו מאז בכלל.

ואז היא מחייכת ואומרת לי, "איסלנד היא מקום קטן, אתה יודע, תמיד יוצא לי להתקל במישהו שאני מכירה." ואני חושב לעצמי, "באמת?" ואז אומר לה: "תגידי, לא עלה על דעתך להגיד לך לחברה שלך כי האיש הבלתי נראה הזה העומד כאן לצדך הוא במקרה גם בעלך ואבא של הילדה שלך?!"

התנסיתי בתרחישים כאלה יותר מפעם אחת ולא רק עם אשתי. למדתי כי קודי ההתנהגות המקובלים אינם חלים על איסלנד. כזר באיסלנד, אם אתה לא אסרטיבי ויוזם שיחה, אתה נידון להישאר אנונימי.

לעת עתה החלטתי להפסיק את מאמצי לנסות לרכוש חברים איסלנדים ולעבוד יותר על השחזת כישורי השפה שלי. זה עלול לקחת קצת זמן אבל באיסלנד, זה עוד דבר שלמדתי, לכל דבר יש את הקצב שלו.

כלל מספר אחד עבור אדם זר המתכוון לשהות באיסלנד לזמן ממושך הוא להיות מודע לחוק ההסתגלות. באיסלנד יש תהליך מתמשך של ברירה טבעית שבסופו של דבר בורר את אלה שיש להם את היכולת הטובה ביותר להסתגל לסביבה החברתית הזאת ושלא לדבר על האקלים. כמו חוק הברירה הטבעית של דרווין, ההישרדות של כל זר תלוייה בזה. רק הסבלנים ביותר ישרדו!

בינתיים, אשתי למדה לבסוף להציג אותי. בדרכה האיסלנדית המעודנת כל כך, היא עושה זאת בחינניות רבה. עכשיו, אנשים רבים יודעים שאני בעלה ואבי ילדיה. אני חושב שאחרי כמעט שלוש כאן, אפשר להגיד שזו התחלה טובה.

7 תגובות על הפוסט “חוק ההסתגלות

  1. תודה אביבה, אני לא יודע עד כמה שירלי יכולה להסכים איתי, אבל אני משוכנע שהיא יודעת על מה אני מדבר.

    An Cat Dubh, תודה על הלינק, נתקלתי בהם בעבר. אני בדר"כ מעדיף לקנות ספרים באמאזון או בארץ. עברית שפה קשה, אבל יפה.

  2. תודה על הפוסט גיא, תמשיך לכתוב על חיי היום יום עוד

    בתור מישהי שאוטוטו עוברת לגור שם (אם שום דבר לא משתבש שוב… :)) נורא מעניין אותי איך זה מנקודת מבט של זר באיסלנד.

  3. היי גיא,
    מאוד נהנתי לקרוא ,רק רציתי לציין שיון כבר מציג אותי איזה 3 או 4 שניים,
    אבל לאחרונה יש לו אישור להפסיק המבטים לפעמיים….
    תגיד לי שתגיע לשלב הזה סיגל

  4. פינגבאק: איסלנד מקום בטוח | סאגה איסלנדית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *